רע"א 25206-10-14 שיבלי מוחמד נ' ח.סעיד חב` לעבודות עפר

המבקש הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע בקשה לביצוע שטר על סך 69,300 ₪, אשר נמשך לזכותו על ידי המשיבה.

המשיבה הגישה התנגדות לביצוע בטענה שהחתימה על השטר זויפה וכי היא אינה חייבת דבר למבקש. ביום 13/7/09 ניתנה למשיבה רשות להגן והדיון בתובענה הועבר לבית משפט השלום בבאר שבע.

בהסכמת הצדדים, מינה בית המשפט קמא (ביום 22/6/10) מומחה מטעמו להשוואת כתבי יד, לצורך בחינת טענות הצדדים באשר לחתימת השטר השנויה במחלוקת, כאשר נקבע כי שכר טרחתו של המומחה ימומן על ידי שני הצדדים בחלקים שווים (להלן – המומחה).

משלא הפקידה המשיבה את חלקה במימון שכר טרחתו של המומחה, הגיש המבקש לבית המשפט קמא ביום 10/7/11 בקשה למתן פסק דין, וביום 20/11/11 הורה בית המשפט קמא על מחיקת כתבי טענותיה של המשיבה מתיק בית המשפט בשל אי הפקדת שכר טרחת המומחה.

בהמשך, ביום 6/12/12, הורה בית המשפט קמא על מחיקת התובענה מחוסר מעש מן הטעם שמיום מתן החלטתו האמורה על מחיקת כתבי טענות המשיבה מתיק בית המשפט ועד למתן החלטתו זו (מיום 6/12/12) לא הוגשה כל בקשה לתיק מטעם המבקש (התובע).

בחלוף כתשעה חודשים (ביום 8/9/13), הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לביטול ההחלטה על מחיקת התובענה מחוסר מעש, בטענה כי סבר שההחלטה על מחיקת כתבי טענותיה של המבקשת סיימה את ההליך.

בדיון שנערך בבקשה במעמד הצדדים (ביום 1/1/14), נעתר בית המשפט קמא לבקשה והורה על ביטול החלטתו למחיקת התובענה מחוסר מעש, ובמקביל אפשר למשיבה (הנתבעת) להגיש בקשה מטעמה (בתוך 7) ימים לעניין ההחלטה על מחיקת כתבי טענותיה מתיק בית המשפט.

משלא הוגשה כל בקשה מטעם המשיבה לעניין כתבי הטענות, שב המבקש והגיש לבית המשפט קמא (ביום 13/1/14) בקשה למתן פסק דין נגד המשיבה ובאותו היום (13/1/14) ניתן פסק דין כמבוקש (להלן – פסק הדין).

ביום 16/1/14 הגישה המשיבה לבית המשפט קמא שתי בקשות, האחת לביטול פסק הדין והשניה לביטול החלטתו מיום 20/11/11 המורה על מחיקת כתבי טענותיה, בין היתר בטענה כי נוכח שהותו של מנהל המשיבה במאסר, נמנע ממנה למלא אחר החלטות בית המשפט קמא. כמו כן, טענה המשיבה לסיכויי הגנה טובים המצדיקים את בירור ההליך עד תום, בטרם מתן פסק דין בתובענה.

לאחר קבלת תגובת המבקש (התובע), נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטת ע. קויפמן) בהחלטתו מיום 29/7/14, לבקשות המשיבה וקבע כי:

"...על אף המחדלים האמורים, לא שוכנתי כי הדבר מגיע כדי זלזול בביהמ"ש, בפרט בשים לב לכך שגם התובענה עצמה נמחקה מחוסר מעש... לאמור יש להוסיף כי לנתבעת טענת הגנה טובה הראויה לבירור...

ככלל, בימ"ש יעדיף להכריע במחלוקת לגופה, ובנסיבות אלה בשים לב לכך כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות מעין חוקתית וכאשר לנתבעת טענת הגנה טובה, שוכנעתי כי יש להורות על ביטול החלטתי מיום 20.11.11 ופסה"ד מיום 13.1.14".